סיפורים מחדרו של רופא

לפני מספר ימים קיבלתי מייל ממישהיא שקראה את הבלוג, לאחר שעניתי על שאלתה, מתוך עניין שאלתי אותה כיצד היא הגיעה אלי.

היא כתבה שהיא קבלה קישור לבלוג שלי מכתבה ב YNET על כל מיני אתרים בנושא רפואה.
נכנסתי לסטטיסטיקה של הבלוג שלי ובאמת ראיתי למעלה ממאה כניסות חדשות ביומיים האחרונים, זה כאשר ביום רגיל יש כמה עשרות כניסות חדשות.
הסתכלתי מהיכן הגיעו כל הכניסות, אז כמו תמיד חלקן היו מחיפושים בגוגל על מילים כגון כאבי שדיים ועוד כל מיני שאילתות הקשורות לשדיים, שאלו החיפושים הרגילים מהם מגיעים לבלוג שלי, אבל שם ציפתה לי הפתעה, חלק גדול מהכניסות היו באמת מ YNET.

בקיצור הבלוג שלי מפורסם מבלי שידעתי על כך. תודה ל YNET שכתבו על הבלוג שלי.

ביום חמישי האחרון הוקרן בערוץ 2 סרט על אשה בעלת סיכון גבוה לסרטן (בעלת גן BRCA1 ו BRCA2) שעשתה ניתוח להסרת שני השדים כניתוח למניעת סרטן.

אני אישית נגד הגישה הזו, למרות שנכון, ניתוח כזה מוריד בצורה משמעותית את הסיכון לחלות בסרטן השד, יחד עם זאת האם הוא מוריד את הסיכון לסרטן כלשהו? לא בהכרח. הוא רק מוריד את הסיכון לסרטן השד.
זה לא הניתוח המניעתי היחיד, עוד ניתוח שיש רופאים הממליצים לעשותו הוא ניתוח להסרת השחלות, לאחר הסרת השחלות יורד הסיכון לחלות בסרטן השחלות וגם יורד ב 50% הסיכון לחלות בסרטן שד (כיצד זה משפיע? הורדת השחלות מורידה את כמות האסטרוגן בגוף וכך מורידה את הסיכון לסרטן שד הורמונלי).

אז האם אשה שלא רוצה יותר ילדים כדאי שתסיר את השחלות שלה? או האם להסיר את השדיים?

דעתי בשני המקרים היא פשוט לא!

מספיק היה לראות את ההתמודדות הנפשית של גיבורת הסרט מיום חמישי. הורדת שני השדיים, למרות שהיא כוללת שחזור מלא, עדיין יוצרת תחושה של אבדן חלק מהגוף, חלק חשוב מהגוף הנשי. אז מה אם כלפי חוץ לא יראו את זה.
מעבר לזה, מה שלא נאמר בסרט הוא שניתוח כזה טומן בחובו סיכון רב לאבדן תחושה בשדיים ובפטמות בפרט. אבדן תחושה כזה יקלקל למרבית הנשים את ההנאה המינית.
אז האם האבדן הנפשי שווה את זה? לדעתי התשובה היא חד משמעית לא.

יש לזכור שקיים מתאם גבוה בין מתחים נפשיים (ולדעתי אבדן נכלל בקטגורית מתחים נפשיים) לבין סרטן בכלל. כך שבעצם אנחנו כאן מגדילים את הסיכון לסרטן ומחלות אחרות.
הערה: המשפט האחרון הוא ספקולציה בלבד מאחר שלא ראיתי מחקרים בנושא.

מה שכן אפשר לקחת מהסרט שהוקרן הוא נושא המודעות לסרטן שד. אין בארץ מספיק מודעות וחבל.
לכל אורך הבלוג אני מדגיש את חשיבות הבדיקה העצמית והמעקב העצמי, בדיקה עצמית יכולה לסייע מאד בגילוי מוקדם של סרטן השד, מה שמגדיל מאד את סיכויי ההחלמה.

לבקשת אחת הקוראות אני כותב קצת על בדיקת MRI.

במהלך השנים האחרונות מחפשים עוד ועוד בדיקות לשיפור אפשרות גילוי סרטן השד. הסיבה היא חוסר היכולת של בדיקות כמו ממוגרפיה לתת מענה במקרים מסויימים.
ממוגרפיה נחשבת כיום לאחת הבדיקות האמינות ביותר לגילוי סרטן שד, אם כי יש לה לא מעט חסרונות. חסרונה העיקרי הוא חוסר היעילות שלה בשדיים עם רקמה צפופה, בדרך כלל שדיים של נשים מתחת לגיל 50.
כמו כן ממוגרפיה היא בדיקה הכוללת קרינת רנטגן מסוכנת. במקרים רבים הבדיקה גם כואבת (בעיקר אצל נשים צעירות).

לכן לצורך גילוי סרטן שד, בעיקר אצל נשים עם סיכון גבוה (מקרים של סרטן שד אצל קרובות משפחה מדרגה ראשונה או שנייה) יש צורך בבדיקות נוספות. אחת הבדיקות שנחשבת כיום לבעלת פוטנציאל גבוה היא בדיקת MRI. בדיקה זו שימושית כבר כיום בבדיקות סרטן באיברים פנימיים.
לדעתי האישית בדיקה כזו תוכל ברבות הימים להחליף לחלוטין את הממוגרפיה.

בניגוד לממוגרפיה המבוססת על קרינת רנטגן, מבוססת בדיקת MRI על תהודה מגנטית שזה על קצה המזלג החזרה של שדות מגנטיים על ידי רקמת השד. ההחזרים נקלטים על ידי המחשב ומפוענחים על ידי תוכנה מתוחכמת לתמונה המציגה חתך של השד. מאחר שהשד הוא כולו רקמה רכה, פענוח ההחזרים לכדי תמונה אמינה אינה משימה פשוטה כלל ועיקר. יחד עם זאת בשנים האחרונות חלה התפתחות רבה וניתן לקבל תמונות דומות מאד לממוגרפיה.

הבדיקה כיום יקרה יותר מבדיקות אחרות ולמיטב ידיעתי לא נכללת בסך הבריאות בישראל.
הבדיקה עדיין אינה נחשבת כבדיקה מספקת לגילוי סרטן שד אלא רק כבדיקה משלימה לממוגרפיה ואולטרהסאונד. הבדיקה מומלצת בארה”ב כתוספת לבדיקות הקיימות לנשים בסיכון גבוה בגילאים מתחת ל 40.

הבדיקה אינה כואבת, אבל עדיין לא הכי נעימה, במהלך הבדיקה משכיבים את הנבדקת על מיטה מיוחדת כששדיה כלפי מטה בתוך חורים מיוחדים, לאחר מכן מכניסים אותה יחד עם המיטה אל תוך מגנט ענק. במהלך הבדיקה אסור לזוז וישמעו קולות חזקים שמקורם שינויים בשדה המגנטי של המגנט הענק.
המקרה היחיד בו הבדיקה מסוכנת ואסורה הוא לנשים בעלות קוצב לב.
זה על קצה המזלג. אם תרצו הרחבות אשמח לכתוב יותר.

נסעתי עם חברה שלי לתערוכת עולמות הגוף בחיפה.
כן, למי שקרא את הפוסט האישי יש לי חברה. נראה שאני בר מזל, תוך זמן קצר מאד מהפרידה האחרונה הכרתי עוד מישהיא, בנתיים הקשר מתקדם יפה, אבל עדיין מוקדם מדי לשפוט.

טוב אבל לא על החברה באתי לספר בפוסט זה, אלא על התערוכה, שלדעתי גם לאלו שאינם רופאים, זוהי אחת התערוכות המדהימות שיש בארץ. חברתי שאינה מתחום הרפואה וגם לא במיוחד אוהבת רפואה (קצת לצערי) מאד נהנתה.

התערוכה מראה את מרבית חלקי הגוף, שלד, שרירים, אברים פנימיים וכד’. ההסברים ליד כל מוצג יפים ומעניינים אבל לדעתי חסרים. אם אתם הולכים לשם ואין לכם השכלה בתחום הרפואה, רצוי לחפש הדרכה מקצועית (או לבוא איתי ). לא יודע אם יש שם סיורים מודרכים.

אנחנו טיילנו בתערוכה קצת יותר משעתיים, כאשר ליד מרבית המוצגים התעכבנו והסברתי לחברתי כל מה שאני זוכר, זה רק הראה לי כמה שכחתי את מרבית הדברים משיעורי האנטומיה שלי. אנשים רבים התקבצו סביבנו להקשיב להסברים שלי, ליד המוצג בו הוסבר על חוש שיווי המשקל (לצערי רק הוסבר לא ממש הראו את האיבר המעניין הזה המורכב משלוש קשתות מלאות נוזל, איבד אדם מבוגר את שיווי משקלו, אשה אחת צעקה אלי “אתה רופא?” מיד הסתובבתי לאחור וראיתי אותה מחזיקה בידה אדם מבוגר שאיבד את שיווי משקלו, לאותו אדם יש אכן הסטוריה רפואית של בעיה בחוש שיווי המשקל. לשמחתי לא היה ממש צורך בי, כסא וכוס מים שהוגשו לו החזירו אותו לתחייה תוך מספר דקות.

לאחר מכן, ליד מוצג אחר, בו הסברתי קצת על המערכת הגניקולוגית, שאל אותי זוג צעיר “אתה גניקולוג?”
“לא אני לא”
“אבל אתה יודע כל כך יפה, אף פעם לא שמענו הסבר כל כך מעניין, שהופך את הגניקולוגיה למעניינת” אמרה האשה.
סיפרתי להם בקיצור שאני רופא שאמנם ההתמחות שלי היא בכירורגית שד אבל למדתי לא מעט גניקולוגיה.

ליד מוצג אחר בו הוצגה מערכת השתן של גבר ושל אשה, אמרה גבר אחד “עכשיו אני מבין מדוע אשתי רצה לשירותים כל הזמן”

בסך הכל היה מאד מעניין ומומלץ מאד. נראה לי שאני אפילו אבקר שם שוב, אם כי נראה לי שחברה שלי מצתה את העניין. אולם מצד שני היא תשמח להגיע שוב למוזיאון המדע בחיפה בה הוצגה התערוכה, יש שם עוד הרבה דברים שלצערינו לא הספקנו לראות. לצערי חלק מהתערוכות הקבועות שיש שם הן במצב תחזוקתי לקוי במקצת ולא ניתן להפעיל את כל המוצגים כפי שהייתי רוצה.

ישנן דעות שונות בנושא הבדיקה העצמית. ישנם רופאים שלא ממליצים על בדיקה עצמית אלא רק על בדיקה בידי רופא.

אני חושב שבדיקה עצמית היא אחד הכלים החזקים ביותר לגילוי ועל ידי כך לריפוי של סרטן השד. יחד עם זאת יש ללמוד לעשותה יעיל, כתבתי בעבר על הדרך המומלצת לבצע בדיקה עצמית. אני אישית ממליץ לכל אשה לבצע בדיקה עצמית אחת לחודש החל מגיל עשרים.

מדי פעם מתעוררות אצל נשים שאלות לגבי הבדיקה העצמית, אשמח לענות לשאלות אישיות דרך המייל. אם השאלה עשוייה לעניין את שאר קוראות הבלוג אכתוב את התשובה בבלוג (ללא חשיפת פרטים אישיים כמובן).