סיפורים מחדרו של רופא

בעבר כתבתי כאן על החוק הטפשי של חבר הכנסת אמנון כהן.
מאז קראתי לא מעט כתבות של לא מעט בלוגרים ואנשים המבינים באינטרנט הרבה יותר ממני.

מכל מה שאני קורא נראה לי שהחוק הזה בלתי ישים בעליל.

אבל למה בכל זאת אני כותב כאן שוב על חוק שברור לי שאינו ישים?

אני כותב כי ברצוני לתקן נקודה אחת שאף אחד לא התיחס אליה.

החוק מדבר על זיהוי ביומטרי. כולם הסיקו מזה שצריך מאגר טביעות אצבע שישב אצל ספקי האינטרנט. ניכר שמי שכתב את זה הוא או מומחה מחשבים או מומחה אבטחת מחשבים אבל כל קשר בינו לבין ביומטריה מקרי בהחלט.

אפשר לבנות מכשיר שיזהה בצורה די מדויקת את גילו של האדם והרי זה כל מה שהחוק מבקש, לחסום אתרים פורנוגרפיים בפני קטינים כך שכל מה שצריך הוא זיהוי הגיל ולא זיהוי חד חד ערכי של המשתמש. את זה אפשר לעשות ללא מאגר טביעות אצבע אצל ספקיות האינטרנט.

אבל גם את זה ניתן לעקוף. הרי הכוונה היא להכריח בכל בית שרוצה לגלוש באתרים אסורים (כגון הבלוג הזה) מכשיר זיהוי ביומטרי שישלח את גיל המשתמש לספקית האינטרנט. אבל בצד של ספקית האינטרנט, לא ניתן לזהות האם האות הנשלח מקורו אכן במכשיר או בתוכנה המזייפת את מוצא המכשיר. אני בטוח שתוך ימים ספורים מרגע ישום החוק, יצוצו תוכנות אלו.

וכאן המקום להפנות לאחד הפוסטים שמאד אהבתי בנושא, הפוסט של אבירם בלינמגזין